מהו המבנה התאגידי בעמותה ואילו מוסדות חייבות למנות בה?

בהתאם לחוק העמותות, המבנה התאגידי של עמותה מורכב מכמה מוסדות חובה החייבים להתקיים בכל עמותה: אספה כללית של חברי העמותה, וועד מנהל וועדת ביקורת.

מטרת קיומם של מוסדות חובה אלו היא להבטיח את ניהולה התקין של העמותה ואת יציבותה.

• אסיפה כללית – אלו למעשה כלל חברי העמותה אשר היו מייסדי העמותה בעת רישומה או התקבלו אליה בהתאם להוראות התקנון של העמותה. חברי האספה זכאים להצביע במסגרתה על כל נושא העולה לדיון כאשר החלטות שהתקבלו בה מחייבות את העמותה ואת בעלי התפקידים בה.
  לכל חבר יש קול אחד, אלא אם תקנון העמותה קובע זכות וטו לחברים מסוימים. למשל, ליו”ר יכולה להיות זכות וטו. רשם העמותות מאשר כיום לאמץ תקנונים עם סעיפים לזכות ווטו בתנאים ובמקרים מסוימים.
• ועד מנהל – נושא באופן בלעדי באחריות לניהול העמותה. הוועד מורכב מלפחות שני חברים מבין חברי העמותה, כאשר הוועד הראשון מורכב ממייסדי העמותה. לאחר מכן, האסיפה הכללית ממנה חברי ועד נוספים. הוועד המנהל הוא גוף התנדבותי לחלוטין ולא ניתן לשלם שכר לחברים בו (למעט גמול והחזר הוצאות, על כך נפרט בפוסט נפרד).
• ועדת ביקורת – תפקידה של גוף הביקורת הוא לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, את העמידה ביעדיה ביעילות ובחיסכון. גם מוסד זה ממונה על ידי האסיפה הכללית וחייב למנות לפחות שני חברים מתוך חברי העמותה.

יש כמה איסורים התקפים לגבי התנהלות והרכב הוועד המנהל וועדת הביקורת:

• איסור תשלום שכר לחברי הוועד המנהל וחברי ועדת הביקורת, לא כמשכורת ולא כנגד חשבונית.
• איסור חפיפה בין חברי הוועד המנהל לוועדת הביקורת. כלומר, אדם לא יכול להימנות חבר בשניהם.
• איסור על קירבה משפחתית בין חבר בוועד המנהל לבין חבר בוועדת הביקורת.

מה קורה כאשר העמותה מתקשה למנות חברי ועדת ביקרות מקרב חבריה?

עמותה שמתקשה למנות ועדת ביקורת מתוך חברי העמותה שלה מכל סיבה שהיא (אין חברי עמותה שפנויים לעסוק בכך או בעלי כישורים וידע הנדרשים לכך) רשאית למנות ‘גוף מבקר חלף ועדת ביקורת’, ולאייש אותו ברואה חשבון חיצוני לעמותה בתשלום, שאינו הרואה החשבון של העמותה שמבקר את הדוחות הכספיים ושאינו משמש כמבקר פנים. לחילופין, ניתן לאייש בפונקציות אחרות בתשלום כמו עורך דין, יועץ מס, או מי שיש לו הכשרה כמבקר פנים בעל ניסיון של שנתיים לפחות בביקורת בכפוף לאישור רשם העמותות.