מהי תקופת הכהונה של מוסדות העמותה?

בהמשך לפוסטים הקודמים שעסקו במוסדות החובה בעמותה, חשוב לדון גם במשך תקופת הכהונה של מוסדות העמותה ובעלי תפקידים בה, בהתאם לחוק והנחיות רשם העמותות. עמותות רבות סבורות שמספיק לבחור במוסדות העמותה או מדי פעם או אף לבחור לתקופה שאינה מוגבלת ואינן דואגות למנות מוסדות בתדירות ובעיתוי שהן מחויבות על פי חוק.

רשם העמותות, במסגרת בדיקותיו והביקורות שהוא עורך, רואה חשיבות רבה בהקפדה על בחירת מוסדות חובה ובעלי תפקידים במועדם.

בפוסט זה ננסה להבהיר כמה סוגיות באשר לתקופת הכהונה של מוסדות החובה ובעלי התפקידים בעמותה.

באילו מוסדות או בעלי תפקידים מדובר?

• ועד מנהל
• ועדת ביקורת
• רואה החשבון של העמותה
• מוסדות רשות או בעלי תפקידים נוספים כקבוע בתקנון העמותה.

ההנחיות של רשם העמותות בעניין משך תקופת הכהונה של מוסדות חובה ובעלי תפקידים בעמותה:

• על עמותה עם תקנון מצוי לבחור ולמנות וועד מנהל וועדת ביקורת לעמותה כל שנה.
• עמותה שלא אימצה תקנון מצוי – עליה לבחור ולמנות ועד מנהל וועדת ביקורת לכל הפחות אחת ל-4 שנים (אלא אם כן נקבעה תקופה קצרה יותר בתקנון לעניין זה).
  חשוב להדגיש, כי גם אם בתקנון של העמותה אין התייחסות למשך תקופת הכהונה, על פי הנחיות רשם העמותות מצב שבו חבר ועד או חבר ועדת ביקורת מתמנה לתקופת כהונה שאיננה מוגבלת בזמן הוא מצב שאינו תקין. הנחיות רשם העמותות קובעות בהקשר זה שתקופת כהונה מוסדות העמותה יוגבלו למשך תקופה של עד ארבע שנים.
• רואה החשבון של העמותה ייבחר כל שנה למשך תקופה של שנה.
  האם קיימת אפשרות לבחור בחברי וועד או חברי וועדת ביקורת לקדנציות ולתקופות נוספות?
• אין מניעה שהעמותה תבחר את אותם חברי ועד וחברי ועדת ביקורת לקדנציות נוספות. כאשר לעמותה יש תקנון מצוי, באפשרותה לבחור כל שנה את אותם חברי ועד המנהל וחברי ועדת ביקורת (כולם או חלקם) לקדנציה נוספת של שנה.
• עמותה עם תקנון שאינו מצוי ואין בו התייחסות לתקופת הכהונה תוכל לבחור אותם חברי ועד המנהל וחברי ועדת ביקורת לקדנציה נוספת של עד 4 שנים.