פרטים הכרחיים ודגשים בכל הקשור לרישום המלכ"ר (עמותה או חל"צ) ברשות התאגידים וברשויות המס

• שם למלכ”ר – ניתן לבחור שם למלכ”ר שאינו דומה לשם של תאגיד קיים בישראל. במסגרת הליך הרישום, יש להציע לרשות התאגידים בישראל 3 חלופות לשם לפי סדרי עדיפות.
• מטרות – לניסוח המטרות חשיבות גדולה ויש לתכנן אותה לאור שיקולי מיסוי ולאור העובדה ששינוי מטרות למטרות שאינן קרובות או דומות למטרות המקוריות – כרוכות באישור של בית משפט.
• תקנון – מומלץ בשלב זה לרשום את המלכ”ר עם תקנון סטנדרטי (לגבי עמותה – תקנון מצוי בתוספת שינויי סטנדרטים, לגבי חל”צ – התקנון המומלץ לחל”צ).
• כתובת רשומה – יש לציין במסגרת הליך הרישום כתובת רשומה של העמותה.
• פירוק המלכ”ר – על פי חוק, במקרה של פירוק המלכ”ר כל נכסיו וזכויותיו יועברו לעמותה או חל”צ בעלת מטרות דומות. לכן, ככל שיש כוונה מצד מי מהמייסדים להעביר נכסים או זכויות למלכ”ר יש לבחון האם נכון לעשות זאת ובאיזה אופן.

על מנת שהמלכ”ר יהנה מפטור ממס הכנסה ומע”מ על הכנסותיו, המלכ”ר צריך להיות מורכב מ- 7 מייסדים לפחות, כשלרובם אין קירבה משפחתית. לכן, ככל שהמלכ”ר נרשם בתחילה עם פחות מ- 7 מייסדים, יש לצרף מייסדים נוספים (חברי עמותה או בלי מניות נוספים).

מייסד יכול להיות אדם פרטי (ישראל או זר) וגם תאגיד ישראלי או זר.

במידה ואחד מהמייסדים הוא אדם פרטי שאינו ישראלי או תאגיד זר, הדבר עלול לייצר יותר מורכבות בשלבי הרישום ברשות התאגידים, רשויות המס וגם מול בנקים וזאת ביחס למצב שבו המייסדים הם ישראלים ו/או תאגידים ישראלים.

מייסד לא יכול להיות אדם פרטי שפשט רגל או שהוא מוגבל בבנקים וברשויות. בנוסף, מייסד לא יכול להיות תאגיד שהוא בהליך פירוק.