ארגונים ללא מטרות רווח

הקמה ורישום של מלכ"ר בישראל

הליך רישום של מלכ”ר בישראל מתבצע תחילה ביחידת רשם העמותות והחברות לתועלת הציבור של רשות התאגידים במשרד המשפטים. יש להגיש בקשה לרישום המלכ”ר עם כל המסמכים הדרושים לרשם העמותות ברשות התאגידים (משרד המשפטים) ולשלם אגרת רישום.

בישראל ישנם שני סוגים של צורות התאגדות – עמותה וחברה לתועלת הציבור (חל”צ). לאור תיקוני חקיקה, ההבדלים ביניהם אינם משמעותיים ורוב כללי הרגולציה חלים שתיהן כמעט באופן שווה. עדיין ישנם הבדלים ביניהם שיש לכם חשיבות במקרים נקודתיים שעליהן מומלץ לקבל יעוץ פרטני.
עמותה היא תאגיד שמוקם ע”י שני מייסדים (חברי עמותה) או יותר, למטרה חוקית שלא מכוונת לחלוקת רווחים בין חברי העמותה והמטרה העיקרית אינה עשיית רווחים.

חבר לתועלת הציבור היא חברה שהתקנון שלה ומטרותיה עונים על שני פרמטרים: בתקנון שלה יקבעו מטרות ציבוריות בלבד (הכלולות ברשימה הנמצאת בתוספת לחוק החברות). בנוסף, התקנון שלה יכלול הוראה שבו תיאסר בו חלוקת רווחים או “חלוקה אחרת” של נכסים או זכויות לבעלי המניות.
שלב הרישום מסתיים עם קבלת תעודת התאגדות מרשם העמותות. לאחר הליך רישום זה, יש לפתוח תיקים ברשויות המס: מס הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי (במידה ומעסיקים עובדים).

להקמה וניהול של מלכ”ר בארץ עשויים להיות מס’ יתרונות מבחינות רבות: אפשרות לקיים פעילות פילנתרופית מסודרת לצד הפעילות העסקית, תמיכה בתחומים ציבוריים – חברתיים, חיזוק הקשר וזיקה לארץ, בנייה אישית של פעילות ציבורית, שיקולי מיסוי ועוד.

מהו המבנה התאגידי בעמותה ואילו מוסדות חייבות למנות בה?

בהתאם לחוק העמותות, המבנה התאגידי של עמותה מורכב מכמה מוסדות חובה החייבים להתקיים בכל עמותה: אספה כללית של חברי העמותה, וועד מנהל וועדת ביקורת.

מטרת קיומם של מוסדות חובה אלו היא להבטיח את ניהולה התקין של העמותה ואת יציבותה.

  • אסיפה כללית – אלו למעשה כלל חברי העמותה אשר היו מייסדי העמותה בעת רישומה או התקבלו אליה בהתאם להוראות התקנון של העמותה. חברי האספה זכאים להצביע במסגרתה על כל נושא העולה לדיון כאשר החלטות שהתקבלו בה מחייבות את העמותה ואת בעלי התפקידים בה.
    לכל חבר יש קול אחד, אלא אם תקנון העמותה קובע זכות וטו לחברים מסוימים. למשל, ליו”ר יכולה להיות זכות וטו. רשם העמותות מאשר כיום לאמץ תקנונים עם סעיפים לזכות ווטו בתנאים ובמקרים מסוימים.
  • ועד מנהל – נושא באופן בלעדי באחריות לניהול העמותה. הוועד מורכב מלפחות שני חברים מבין חברי העמותה, כאשר הוועד הראשון מורכב ממייסדי העמותה. לאחר מכן, האסיפה הכללית ממנה חברי ועד נוספים. הוועד המנהל הוא גוף התנדבותי לחלוטין ולא ניתן לשלם שכר לחברים בו (למעט גמול והחזר הוצאות, על כך נפרט בפוסט נפרד).
  • ועדת ביקורת – תפקידה של גוף הביקורת הוא לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, את העמידה ביעדיה ביעילות ובחיסכון. גם מוסד זה ממונה על ידי האסיפה הכללית וחייב למנות לפחות שני חברים מתוך חברי העמותה.

יש כמה איסורים התקפים לגבי התנהלות והרכב הוועד המנהל וועדת הביקורת:

  • איסור תשלום שכר לחברי הוועד המנהל וחברי ועדת הביקורת, לא כמשכורת ולא כנגד חשבונית.
  • איסור חפיפה בין חברי הוועד המנהל לוועדת הביקורת. כלומר, אדם לא יכול להימנות חבר בשניהם.
  • איסור על קירבה משפחתית בין חבר בוועד המנהל לבין חבר בוועדת הביקורת.

מה קורה כאשר העמותה מתקשה למנות חברי ועדת ביקרות מקרב חבריה?

עמותה שמתקשה למנות ועדת ביקורת מתוך חברי העמותה שלה מכל סיבה שהיא (אין חברי עמותה שפנויים לעסוק בכך או בעלי כישורים וידע הנדרשים לכך) רשאית למנות ‘גוף מבקר חלף ועדת ביקורת’, ולאייש אותו ברואה חשבון חיצוני לעמותה בתשלום, שאינו הרואה החשבון של העמותה שמבקר את הדוחות הכספיים ושאינו משמש כמבקר פנים. לחילופין, ניתן לאייש בפונקציות אחרות בתשלום כמו עורך דין, יועץ מס, או מי שיש לו הכשרה כמבקר פנים בעל ניסיון של שנתיים לפחות בביקורת בכפוף לאישור רשם העמותות.

מהי תקופת הכהונה של מוסדות העמותה?

בהמשך לפוסטים הקודמים שעסקו במוסדות החובה בעמותה, חשוב לדון גם במשך תקופת הכהונה של מוסדות העמותה ובעלי תפקידים בה, בהתאם לחוק והנחיות רשם העמותות. עמותות רבות סבורות שמספיק לבחור במוסדות העמותה או מדי פעם או אף לבחור לתקופה שאינה מוגבלת ואינן דואגות למנות מוסדות בתדירות ובעיתוי שהן מחויבות על פי חוק.

רשם העמותות, במסגרת בדיקותיו והביקורות שהוא עורך, רואה חשיבות רבה בהקפדה על בחירת מוסדות חובה ובעלי תפקידים במועדם.

בפוסט זה ננסה להבהיר כמה סוגיות באשר לתקופת הכהונה של מוסדות החובה ובעלי התפקידים בעמותה.

באילו מוסדות או בעלי תפקידים מדובר?

  • ועד מנהל
  • ועדת ביקורת
  • רואה החשבון של העמותה
  • מוסדות רשות או בעלי תפקידים נוספים כקבוע בתקנון העמותה.

ההנחיות של רשם העמותות בעניין משך תקופת הכהונה של מוסדות חובה ובעלי תפקידים בעמותה:

  • על עמותה עם תקנון מצוי לבחור ולמנות וועד מנהל וועדת ביקורת לעמותה כל שנה.
  • עמותה שלא אימצה תקנון מצוי – עליה לבחור ולמנות ועד מנהל וועדת ביקורת לכל הפחות אחת ל-4 שנים (אלא אם כן נקבעה תקופה קצרה יותר בתקנון לעניין זה).
    חשוב להדגיש, כי גם אם בתקנון של העמותה אין התייחסות למשך תקופת הכהונה, על פי הנחיות רשם העמותות מצב שבו חבר ועד או חבר ועדת ביקורת מתמנה לתקופת כהונה שאיננה מוגבלת בזמן הוא מצב שאינו תקין. הנחיות רשם העמותות קובעות בהקשר זה שתקופת כהונה מוסדות העמותה יוגבלו למשך תקופה של עד ארבע שנים.
  • רואה החשבון של העמותה ייבחר כל שנה למשך תקופה של שנה.
    האם קיימת אפשרות לבחור בחברי וועד או חברי וועדת ביקורת לקדנציות ולתקופות נוספות?
  • אין מניעה שהעמותה תבחר את אותם חברי ועד וחברי ועדת ביקורת לקדנציות נוספות. כאשר לעמותה יש תקנון מצוי, באפשרותה לבחור כל שנה את אותם חברי ועד המנהל וחברי ועדת ביקורת (כולם או חלקם) לקדנציה נוספת של שנה.
  • עמותה עם תקנון שאינו מצוי ואין בו התייחסות לתקופת הכהונה תוכל לבחור אותם חברי ועד המנהל וחברי ועדת ביקורת לקדנציה נוספת של עד 4 שנים.

פרטים הכרחיים ודגשים בכל הקשור לרישום המלכ"ר (עמותה או חל"צ) ברשות התאגידים וברשויות המס

  • שם למלכ”ר – ניתן לבחור שם למלכ”ר שאינו דומה לשם של תאגיד קיים בישראל. במסגרת הליך הרישום, יש להציע לרשות התאגידים בישראל 3 חלופות לשם לפי סדרי עדיפות.
  • מטרות – לניסוח המטרות חשיבות גדולה ויש לתכנן אותה לאור שיקולי מיסוי ולאור העובדה ששינוי מטרות למטרות שאינן קרובות או דומות למטרות המקוריות – כרוכות באישור של בית משפט.
  • תקנון – מומלץ בשלב זה לרשום את המלכ”ר עם תקנון סטנדרטי (לגבי עמותה – תקנון מצוי בתוספת שינויי סטנדרטים, לגבי חל”צ – התקנון המומלץ לחל”צ).
  • כתובת רשומה – יש לציין במסגרת הליך הרישום כתובת רשומה של העמותה.
  • פירוק המלכ”ר – על פי חוק, במקרה של פירוק המלכ”ר כל נכסיו וזכויותיו יועברו לעמותה או חל”צ בעלת מטרות דומות. לכן, ככל שיש כוונה מצד מי מהמייסדים להעביר נכסים או זכויות למלכ”ר יש לבחון האם נכון לעשות זאת ובאיזה אופן.

על מנת שהמלכ”ר יהנה מפטור ממס הכנסה ומע”מ על הכנסותיו, המלכ”ר צריך להיות מורכב מ- 7 מייסדים לפחות, כשלרובם אין קירבה משפחתית. לכן, ככל שהמלכ”ר נרשם בתחילה עם פחות מ- 7 מייסדים, יש לצרף מייסדים נוספים (חברי עמותה או בלי מניות נוספים).

מייסד יכול להיות אדם פרטי (ישראל או זר) וגם תאגיד ישראלי או זר.

במידה ואחד מהמייסדים הוא אדם פרטי שאינו ישראלי או תאגיד זר, הדבר עלול לייצר יותר מורכבות בשלבי הרישום ברשות התאגידים, רשויות המס וגם מול בנקים וזאת ביחס למצב שבו המייסדים הם ישראלים ו/או תאגידים ישראלים.

מייסד לא יכול להיות אדם פרטי שפשט רגל או שהוא מוגבל בבנקים וברשויות. בנוסף, מייסד לא יכול להיות תאגיד שהוא בהליך פירוק.

צור קשר

Contact Form - Hebrew

הכתובת שלנו:

טלפון:
053-5606631

אימייל:
office@tzer.co.il

כתובת:
רחוב דוד בן גוריון 2
רמת גן, 52573
ישראל

Copyright © 2024  |  Roman Tzerelshtein (CPA) 

Webdesign by MarkintoshDesign

Scroll to Top